פסק-דין בתיק ת"א 45521/05

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
45521-05
15.1.2006
בפני :
מאיר יפרח

- נגד -
:
רוזטו רהיטים בע"מ
:
עופר אלוני
פסק-דין

1.         המבקשת, היא הנתבעת, עותרת לדחיית תביעת המשיב על הסף, מחמת השתק עילה, השתק פלוגתא או מניעות.

המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה למתן פס"ד הצהרתי. על פי הנטען בכתב התביעה, המשיב היה שותף והחזיק 50% משותפות בשם רהיטי אלוני (להלן השותפות), אשר עסקה במכירה ושווק קמעונאי של רהיטים. המבקשת, אשר מייצרת ומשווקת רהיטים, סיפקה פרטי רהוט לשותפות. המבקשת החזיקה שלושה שקים שנמשכו ע"י השותפות לפקודתה בסך כולל של 18,300 ש"ח. השותפות נקלעה לקשיים והפסיקה את פעילותה. המשיב בקש להסדיר את חובותיו, מכוח היותו אחראי ל- 50% מהחובות. הוא נפגש עם  אחיו של מנכ"ל המבקשת והגיע עימו להסדר (בכתב), לפיו ישלם סך של 9,000 ש"ח, ע"ח חוב השותפות ובכך יהא משום גמר חשבון של המשיב. אין חולק כי הסכום אכן שולם ע"י המשיב. שלושת השקים שנמסרו למבקשת בסך 18,300 ש"ח, לא נפרעו והמבקשת הגישה בקשה לביצועם בתיק הוצל"פ 34-31504-04-2. המשיב לא הגיש התנגדות לביצוע השיקים. תחת זאת, הגיש הוא בקשה לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967. טענה זו נדחתה ע"י ראש ההוצל"פ, מן הטעם שהפרעון הנטען אירע, לשיטת המשיב עצמו, עובר למועד מסירת האזהרה. הלכה פסוקה היא כי ראש ההוצל"פ אינו מוסמך להיזקק לטענת פרעון אשר התגבשה עובר למסירת האזהרה: בר"ע 87/72 אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין , פ"ד כו (2) 148 (ראו החלטת כב' ראש ההוצל"פ מיום 19.4.05).

2.         המבקשת טוענת כי במקום לערער על ההחלטה האמורה, הגיש המשיב את תובענתו דנן, בה עתר להכרזה על בטלות השקים ועל הפטרו מתשלום השיקים. יתרה מזאת אין בכתב התביעה טענות שלא היו יכולות להיטען במסגרת ההתנגדות שהיה על המשיב להגיש. במצב זה מתקיים השתק עילה ואין לאפשר ניהולה של תביעה זו. מוסיפה המבקשת וטוענת כי ההחלטה שנתנה בתיק ההוצל"פ, הקימה מעשה בית דין המונע מהמשיב הגשת תביעה זו.

3.         בתגובתו, גורס המשיב כי החלטת ראש ההוצל"פ בטענת פרעתי, אינה מקימה השתק פלוגתא. הטענה נדחתה מחמת חוסר סמכות עניינית. לא הייתה בה, אפוא, כל התייחסות פוזיטיבית לגופו של עניין (קרי: לגוף טענת הפרעון). משכך, לא נוצר מעשה בית דין ולא קם השתק פלוגתא. יתר על כן. אין לגלות השתק עילה בפרשתנו שכן הסעד העיקרי הנתבע הוא אכיפת ההסכם מיום 12.2.03 עם המבקשת. סעד זה מעולם לא נתבע ע"י המשיב. הסעדים הנוספים שנתבקשו (הצהרה כי המשיב פרע את חובו למבקשת; צו מניעה קבוע האוסר על המבקשת לנקוט הליכי הוצל"פ כלפי המשיב. ראו סעיפים 20.2 ו-20.3 לכתב התביעה) הינם סעדים נלווים הנובעים מן הסעד העיקרי. לפיכך, אין לדבר זהות עילות. המשיב אף טוען כי מן הראוי שטענתו באשר להפרת ההסכם אשר נחתם עם המבקשת, תתברר לגופו של עניין.

אכן, המבקשת הוסיפה להחזיק בשיקים. ברם, אין הדבר סותר את ההסכם או את טענת הפרעון. מטרת המשך החזקתה של המבקשת בשיקים, הייתה לאפשר לה לנקוט הליכי הוצל"פ כלפי מר חורש, שותפו של המשיב. נקיטת הליכי הוצל"פ נגד המשיב, היא מעשה חסר תום לב. מכאן, שיש לדחות הבקשה.

4.         כאן המקום להדגיש כי בהחלטתו מיום 19.4.05 הנ"ל, השהה כב' ראש ההוצל"פ את המשך ההליכים בהוצל"פ למשך 14 יום נוספים על מנת לאפשר למשיב לפנות בהליך הנראה לו נכון. ברם, תחת הגשת התנגדות (ובקשה להארכת המועד להגשתה), בחר המשיב להגיש את התובענה הנוכחית.

5.         נגד המשיב קיים פסק דין בו נקבעה חבותו לשלם למבקשת סכום כסף. פסק דין זה מגולם בשיקים שהוגשו לביצוע, כלפיהם לא הוגשה התנגדות (בר"ע 78/72 אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין , פ"ד כו (2) 154, 148). המשיב חפץ לכפור עתה בפסק הדין ולקבל הצהרה לפיה הפסק שוב אינו בתוקף ומכל מקום - אין לאכפו על המשיב. חוששני שאין המשיב יכול להשיג את התוצאה המבוקשת. בע"א (ת"א) 1154/84 אימפורט בע"מ נ' יזלביץ, פ"מ תשמ"ו (3) 485, 489 - 490, נפסק (ברוב דעות)

"כשם שלא יעלה על הדעת לאפשר לנתבע שלא התגונן בפני תביעה ושניתן נגדו פס"ד, להגיש, לאחר מכן, תביעה משלו לפס"ד הצהרתי נגד מי שהיה התובע בתביעה. ובדרך זו להביא לדיון חוזר , או לתת לו הזדמנות חוזרת לדיון, בפלוגתא ולגבי העילות שהועלו בתביעה הראשונה ושהוכרע לגביהן בפס"ד שיתכן שהפך לסופי אלא אם כן עילת התביעה החדשה מעלה גורם חדש (כגון: מרמה בהשגת פסה"ד הראשון) ... כך לא יתכן לאפשר למי שלא התנגד לביצוע שטר לטעון את התנגדותו במסגרת תביעה שהוא מגיש להחזר הכספים ששילם במסגרת הליכי גביה שהתנהלו נגדו, כדין בהוצאה לפועל ..."

הווי אומר: חייב אשר אינו מגיש התנגדות לביצוע השיקים, מצבו לא יהא טוב יותר ממי שהגיש התנגדות אך זו נדחתה. שניהם מושתקים. יתר על כן. אין לאפשר לחייב הגשת תובענה להשבת הכספים שנגבו הימנו (או לאכיפת ההתחייבות להשבת השיקים), עת לא הגיש התנגדות (או שהגיש אך היא נדחתה). המשיב אינו רשאי לעתור לסעד כלשהו כלפי המבקשת, ככל שסעד זה יביא לאיון ההליכים שנוקטת המבקשת בהוצל"פ או לערעור תוקפו של הפסק (החלוט) התלוי ועומד נגדו. לשון אחר: אין המשיב יכול לכפור עתה בחבותו כלפי המבקשת.

6.         מן הטעמים המצויינים דלעיל יש לקבל הבקשה ולהורות על דחיית התובענה. עם זאת, אין צו להוצאות.

ניתן היום, 15 בינואר 2006 (ט"ו בטבת תשס"ו), בהעדר.

מאיר יפרח - שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>